What is the Haggadah really about?

Rabbi Mark Dratch

March 24, 2007

The Four Sons—Is That Your Final Answer?
Torah Mekhilta Yerushalmi Rambam Haggadah
Wise כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם. ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה.—דברים ו:כ-כא אף אתה פתח לו בהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים ואם היה הבן גדול וחכם, מודיעו מה שאירע לנו במצריים, וניסים שנעשו לנו על ידי משה רבנו: לפי דעתו של בן ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן
Wicked והיה, כי יאמרו אליכם בניכם: מה העבדה הזאת, לכם. ואמרתם זבח פסח הוא לה', אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים, בנגפו את-מצרים ואת בתינו הציל; ויקד העם, וישתחוו—שמות יב:כו-כז לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה, עשה ה' לי, בצאתי ממצרים (שמות יג:ח); לי ולא לך. אלו היית שם לא היית נגאל מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו: בעבור זה, עשה ה' לי (שמות יג:ח); לי עשה, לאותו האיש לא עשה. אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להגאל משם   לכם ולא לו: לפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר. אף אתה הקהה את שיניו ואמר לו: בעבור זה, עשה ה' לי, בצאתי ממצרים (שמות יג:ח); לי ולא לו. אלו היה שם לא היה נגאל
Simple והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת? ואמרת אליו: בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים—שמות יג:יד בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים (שמות יג:יד) טיפש, מה הוא אומר? מה זאת? אף אתה למדו הילכות הפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן אם היה קטן או טיפש אומר לו, בני, כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצרים, ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש ברוך הוא, ויצאנו לחירות ואמרת אליו: בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים (שמות יג:יד)
Can't Ask   את פתח לו, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה, עשה יהוה לי, בצאתי ממצרים (שמות יג:ח)     את פתח לו, שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה, עשה יהוה לי, בצאתי ממצרים (שמות יג:ח)

רמב"ם, משנה תורה, הל' חמץ ומצה, פרק ז

א) מצות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצריים, בליל חמישה עשר בניסן, שנאמר "זכור את היום הזה אשר יצאתם" (שמות יג,ג), כמה שנאמר "זכור את יום השבת" (שמות כ,ז). ומניין שבליל חמישה עשר? תלמוד לומר "והגדת לבנך, ביום ההוא לאמור: בעבור זה" (שמות יג,ח), בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.

ב) ואף על פי שאין לו בן, אפילו חכמים גדולים, חייבים לספר ביציאת מצריים; וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו, הרי זה משובח.

ג) מצוה להודיע לבנים, ואפילו לא שאלו, שנאמר "והגדת לבנך" (שמות יג,ח). לפי דעתו של בן, אביו מלמדו. כיצד: אם היה קטן או טיפש, אומר לו, בני, כולנו היינו עבדים כמו שפחה זו או כמו עבד זה במצריים, ובלילה הזה פדה אותנו הקדוש ברוך הוא, ויצאנו לחירות; ואם היה הבן גדול וחכם, מודיעו מה שאירע לנו במצריים, וניסים שנעשו לנו על ידי משה רבנו: לפי דעתו של בן.

ח) בכל דור ודור, חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משיעבוד מצריים, שנאמר "ואותנו, הוציא משם . . ." (דברים ו,כג). ועל דבר זה ציווה בתורה, "וזכרת, כי עבד היית" (דברים ה,יד; דברים טו,טו; דברים טז,יב; דברים כד,יח; דברים כד,כב), כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד, ויצאת לחירות ונפדית.

Synopsis

There are two mitzvot to retell the story of the Exodus during the seder, as is evident from the Rambam. The first is incumbent on everyone, and is a sort of Hallel, praise, and therefore the more, the better. The second is the mitzvah to tell the story to one's children, and for this the story must be told in a way that engages and involves the children. There is no obligation to keep them up all night or bore them. This is why there are so many versions of what to tell each of the four sons: there is no right answer; every child is different.