The Other Redemption: Geulah With A small ג

Rabbi Jeffery Bienenfeld

August 4, 2007

  1. פרקי דרבי אליעזר (היגר)—"חורב" פרק לט

    …אמ' לו לך ואשלחך אל פרעה, אמ' לפניו רבון כל העולמים שלח נא ביד תשלח, ר"ל ביד אותו האיש שאתה עתיד לשלוח, אמ' לו לא אמרתי לך ואשלחך אל ישראל, אלא לך ואשלחך אל פרעה, ולאותו האיש שאתה אומ' אני שולח לעתיד לבא אל ישראל, שנ' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, …

  2. רמב"ן סוף ספר שמות

    והנה נשלם ספר הגאולה

    רמב"ן שמות הקדמה

    השלים הכתוב ספר בראשית שהוא ספר היצירה בחדוש העולם ויצירת כל נוצר ובמקרי האבות שהם כענין יצירה לזרעם מפני שכל מקריהם ציורי דברים לרמוז ולהודיע כל עתיד לבא להם ואחרי שהשלים היצירה התחיל ספר אחר בענין המעשה הבא מן הרמזים ההם ונתיחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפי' ובגאולה ממנו ולכן חזר והתחיל בשמות יורדי מצרים ומספרם אף על פי שכבר נכתב זה בעבור כי ירידתם שם הוא ראשית הגלות כי מאז הוחל. והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד

  3. שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו

    א [י] מי זאת הנשקפה כמו שחר, דלמה רבי חייא ור' שמעון בר חלפתא הוון מהלכין בהדא בקעת ארבאל בקריצתה, וראו אילת השחר שבקעה אורה, א"ל ר' חייא רבה לר' שמעון בר חלפתא כך תהיה גאולתן של ישראל מצפצפת דכתיב (מיכה ז') כי אשב בחשך ה' אור לי, בתחלה היא באה קימעה קימעה, ואחר כך היא מנצנצת ובאה, ואח"כ פרה ורבה, ואח"כ מרטבת והולכת, כך בתחלה (אסתר ב') בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך ואח"כ (שם /אסתר/ ח') ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה וגו', כמו שחר, אי מה שחר זה שאין לו צל יכול אף ישראל כן, ת"ל יפה כלבנה, אי מה הלבנה הזו אין אורה ברור כך ישראל, ת"ל ברה כחמה, הה"ד (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, אי מה החמה קופחת, יכול אף ישראל כן ת"ל יפה כלבנה הה"ד (תהלים ל"ו) מה יקר חסדך אלהים, אי מה לבנה זו פעמים חסרה פעמים יתירה, יכול אף ישראל כן ת"ל ברה כחמה, אי מה חמה זו משמשת ביום ואינה משמשת בלילה, יכול אף ישראל כן ת"ל יפה כלבנה, מה לבנה זו משמשת ביום ובלילה דכתיב בה (בראשית א') ולמשול ביום ובלילה, כך ישראל הן הן בעולם הזה הן הן לעולם הבא…

    תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק א דף ב טור ג /ה"א

    רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בירבי כך היא גאולתן של יש' בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת מאי טעמא כי אשב בחושך ה' אורי לי כך בתחילה ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואחר כך ליהודים היתה אורה ושמחה

    תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י דף לז טור ד /ה"ז

    כתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יי' התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן הרי מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוץ לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו לא נגאלו מן המלכו'

  4. שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ב

    ג ד"א דומה דודי לצבי אמרה כנסת ישראל להקב"ה את אמר לן דיו דיו את דיאו דיאו לגבן תחלה, דומה דודי לצבי, מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה נראה וחוזר ונכסה, כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה

  5. תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י דף לז טור ב /מ"ב

    מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם רבי בנייה כנגד ארבע גאולות לכן אמור לבני ישראל אני יי' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגו' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי

    תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיז עמוד ב

    אמר לו: ארבע כסי תיקנו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה.

  6. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ו עמוד ב

    בכל שנה ושנה. רבי אליעזר ברבי יוסי סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לשבט - אף כאן אדר הסמוך לשבט, ורבן שמעון בן גמליאל סבר: בכל שנה ושנה, מה כל שנה ושנה אדר הסמוך לניסן - אף כאן אדר הסמוך לניסן. בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי - מסתבר טעמא, דאין מעבירין על המצות, אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא? - אמר רבי טבי: טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף.

  7. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יז עמוד ב

    ומה ראו לומר גאולה בשביעית? - אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית, והאמר מר: בששית - קולות, בשביעית - מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא. - מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא.

    רש"י

    אתחלתא דגאולה היא - ואף על גב דהאי גאולה לאו גאולה דגלות היא, אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד, דהא ברכת קיבוץ ובנין ירושלים וצמח דוד יש לכל אחת ואחת ברכה לעצמה לבד מגאולה זו, אפילו הכי, כיון דשם גאולה עלה - קבעוה בשביעית.

  8. תלמוד בבלי מסכת חולין דף קד עמוד ב

    כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: (אסתר ב') ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

  9. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א

    אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'.

  10. תלמוד בבלי מסכת יומא דף ע עמוד א

    ומברך עליה שמונה ברכות. תנו רבנן: על התורה - כדרך שמברכים בבית הכנסת, על העבודה, ועל ההודאה, ועל מחילת העון כתיקנה, ועל המקדש בפני עצמו, ועל הכהנים בפני עצמן, ועל ישראל בפני עצמן, ועל שאר תפלה. תנו רבנן: ושאר התפלה: רנה תחינה בקשה מלפניך על עמך ישראל שצריכין להושע, וחותם בשומע תפלה.

    רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ג הלכה יא

    …ומברך על ישראל ברכה בפני עצמה עניינה שיושיע ה' את ישראל ולא יסור מהן מלך וחותם בה בא"י הבוחר בישראל, …

    רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה א

    וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני.

  11. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כט עמוד א

    תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה - סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה - סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה.

  12. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א

    אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס') בעתה, וכתיב, אחישנה! זכו— אחישנה, לא זכו—בעתה.

  13. ישעיהו פרק מא:כז

    ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן.

    רש"י

    ראשון לציון הנה הנם: מלך ראשון שיתן לב לציון הנה זה הוא שאמרתי ואע"פ שלא תגמר הגאולה על ידו הוא יהיה המתחיל מי בכם מכל עמו (עזרא א).

  14. רש"י בראשית פרק ו:ו

    וזו כתבתי לתשובת המינים, גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה, אמר לו אין אתם מודים שהקב"ה רואה את הנולד, אמר לו הן. אמר לו והא כתיב ויתעצב אל לבו, אמר לו נולד לך בן זכר מימיך, אמר לו הן. אמר לו ומה עשית, אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו ולא היית יודע שסופו למות, אמר לו בשעת חדותא חדותא, בשעת אבלא אבלא. אמר לו כך מעשה הקב"ה, אף על פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן לא נמנע מלבראן בשביל הצדיקים העתידים לעמוד מהם:

  15. טורי אבן מסכת ראש השנה - הערות דף יא עמוד ב

    נ"ב המעיין במקראות וברמב"ם סוף הלכות מלכים יראה מבואר דמלחמת גוג ומגוג תהיה אחר ביאת ב"ד והתק' שופר לקיבוץ כל נדחי ישראל וכדכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וגו' תהי' אחר גמר מלחמת גוג ומגוג ומפלתו ואז תהי' גאולה שלמה לכל ישראל וממילא מובן דמה דלמדין בגז"ש שופר שופר מפסוק ביום ההוא יתקע בשופר גדול לא קאי על עצם היום שבן דוד בא כ"א על הגאולה שלמה לכללותינו בקיבוץ כל נדחינו מארבע כנפות הארץ: (הגהות ברוך טעם)