Society's Hard Cell: Stem Cell Research

Condemned, Condoned or Encouraged by Jewish Law?

Rabbi Kenneth Brander

Dean, Yeshiva University Center for the Jewish Future

This lecture was also given at Yeshiva University on October 29, 2006, and is available for listening from the YUTorah website. Please note that the numbering of the notes here does not correspond to the numbering mentioned in the audio.

  1. Midrash Rabbah-Bereshit 11:6

    A philosopher asked R. Hoshaya, "If circumcision is so precious, why was it not given to Adam?" R. Hoshaya replied, "Why do you shave the corners of your head and leave your beard?" "Because it grew with me in folly (since childbirth)," answered the philosopher. R. Hoshaya stated, "If so, you should blind your eye and cut off your hands!"... R. Hoshaya said to the philosopher, "I cannot send you away empty-handed. The real reason [for circumcision] is this: whatever was created in the first six days requires further preparation; e.g. mustard needs sweetening, turmos needs sweetening, wheat needs grinding, and man too needs tikkun.

  2. Baba Batra 10a

    This question was actually put by Turnus Rufus to R. Akiba: If your G-d loves the poor, why does He not support them? He replied, "So that we may be saved through them from the punishment of Gehinnom." "On the contrary," said the other [Turnus Rufus], "it is this which condemns you to Gehinnom. I will illustrate this by a parable. Suppose an earthly king was angry with his servant and put him in a prison and ordered that he should be given no food or drink, and a man went and gave him food and drink. If the king heard, would he not be angry? And you are called 'servants,' as it is written 'For to me the children of Israel are servants (Vayikra 25:55).'" R. Akiba answered him, "I will illustrate by another parable. Suppose an earthly king was angry with his son, and put him in prision and ordered that no food or drink be given to him, and someone went and gave him food and drink. If the king heard of it, would he not send him a present? And we are called 'sons,' as it is written, 'Sons are you to the L-rd your G-d (Devarim 14:1).'"

  3. Meiri Sanhedrin 67

    כל שהוא נעשה בפעולה טבעית אינו בכלל כשפים, אפילו יידעו לברוא בריאות יפות שלא מזיווג המין, כמו שנודע בספרי הטבע שאין הדבר נמנע, רשאים לעשות, שכל שהוא טבעי אינו בכלל הכישוף. ודומה לזה אמרו: כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי.

  4. Tosafot Pesachim 28b

    ערל:...ותדע דהא טומטום אינו אוכל בתרומה בפרק הערל (שם עב.) אף על גב דמסתברא אין חייב לקרוע הוא הדין מתו אחיו מחמת מילה דאינו אוכל אף על גב דאינו חייב למול.

  5. Yevamot 69b יבמות סט-ב

    אמר ר' חסדא: טובלת ואוכלת עד ארבעים, דאי לא מיעברא-הא לא מיעברא, ואי מיעברא-עד ארבעים מיא בעלמא היא.

    R. Hisda replied: She performs the immersion but may eat terumah only until the fortieth day. For if she is not found pregnant she was never pregnant; and if she is found pregnant, the fetus, until the fortieth day, is only mere fluid.

  6. Niddah 30a

    Mishnah: If a woman miscarried on the fortieth day, she need not take into consideration the possibility of a valid childbirth.

  7. שולחן ערוך חושן משפט סימן ר"י

    סעיף א
    אין אדם מקנה למי שלא בא לעולם, לפיכך המזכה לעובר של אחר לא קנה, אפילו אמר: לכשיולד יזכה. הגה: ודלא כיש חולקין וסבירא להו דאם לא מת, או חזר המזכה עד שיולד וקנאו במשיכה, ישנו עדיין ברשות הזוכה, כשיולד או זכה, אם אמר כשיולד (טור בשם הרא"ש ור"ח), ואם היה בנו, קנה, אפילו לא אמר: לכשיולד, והוא שתהיה אשתו כבר מעוברת בשעת המתנה. (וכן בנו, כאחר דמי) (תשובת הרא"ש כלל פ"ב ימן ד). וי"א דהא דמזכה לעובר שלו קנה בש"מ, אבל בבריא לא קנה.

  8. ש"ך חושן משפט סימן ר"י ס"ק ב

    כבר מעוברת: הנ"י כתב דוקא לאחר ארבעים יום דקודם לכן מיא בעלמא הוא.

  9. שולחן ערוך יורה דעה סימן ש"ה סעיף כ"ג

    והמפלת ליום ארבעים, הנולד אחר כל אלו בכור לפדיון.

  10. שו"ת שרידי אש חלק ג' סימן קכ"ז ד"ה כפה"נ לא

    חיפשתי בספרים ומצאתי בשו"ת מהרי"ט סימן צ"ז דיסוד האיסור לישראל להמית את העובר הוא משום חבלה. דבהמתת העובר הוא מחבל את האשה.

  11. שו"ת חוות יאיר סימן ל"א

    כ"ש שלא נגרום מיתתן דודאי אסור לכתחילה דלא עדיף מנחמים באלים שוחטי הילדים והפליגו באיסור הוצאת ש"ז לבטלה.

  12. רמב"ן תורת האדם

    הלכך אפילו בהצלת עובר פחות מבן ארבעים יום שאין לו חיות כלל, מחללין עליו, כדעת בעל הלכות. ואיכא דסבירא ליה שאין מחללים משום נפלים אלא עוברה שהריחה חששא דמיתה דידה היא שכל המפלת בחזקת סכנה. וטעמא דיושבת על המשבר שמתה, טעמא אחרינא הוא דכיון שמתה הרי הוא כילוד, לאו ירך אמו הוא, ולאו בדידה תליא אלא חי הוא ודלו ננעלת בפניו, ליכא אלא דלא הוי ליה חזקה דחיותא, וספק נפשות להקל.

  13. רמב"ן נדה מד-ב

    ...אבל לענין לידה דבר ברור הוא שאינו בכלל נפש אדם עד שיוולד כדאמרינן. ולאו קושיא היא התם אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה.

  14. שו"ת שרידי אש חלק ג' סימן קכ"ז

    וכמה אחרונים תפסו לעיקר דקודם מ' יום מותר להפיל את העובר. ואפילו לדעת בה"ג, שסובר דמחללין שבת אפילו בעובר קודם מ' יום, מכל מקום אין איסור מהאי טעמא להורגו, שכבר כתב הרמב"ן בנדה דלא תלוי איסור הריגה בהיתר שלחילול שבת. וכן יוצא מדברי התוםפות שם, שהוכיחו זאת מגוסס, שההורגו פטור ומכל מקום מחללין עליו את השבת.

  15. נשמת האדם

    הלום ראיתי שכותב הגר"ש הלוי ואזנר שליט"א: והשאלה אם בתנאים מוקדמים אלה (דהיינו בתנאי המבחנה) יש צורך לחלל שבת כדי להמשיך התפתחותם אם מותר. והספק בזה אם גם בכה"ג אמר הבה"ג דמחללין על העוברין ומטעם שישמור שבתות הרבה, וכסברתו דגם לפני ארבעים יום אע"פ דכמיא בעלמא נחשב מ"מ מחללין וכמבואר ברמב"ן ור"ן לדעת בה"ג, או דלמא דוקא שכבר הם בגוף האם, אע"פ שעדיין לפני ארבעים וכו', משא"כ הכא עדיין חסר מעשה להביא לגוף האם. לדעתי ברור דגם לבה"ג אסור לחלל שבת בזה דע"כ לא התיר בה"ג לחלל שבת על העוברין אפילו לפני ארבעים יום אע"ג דמיא בעלמא הוא אלא בעבור תוך מעי האם, דאע"ג דטעם וחי בהם עדיין ליכא, מ"מ הא דפסקינן עליו שמותר לחלל שבת גם זה נבנה על היסוד שיהיו עכ"פ אח"כ בני קיימא ע"י שרוב ולדות בני קיימא הם ורק מיעוט מפילות וכיבמות ל"ו ושם קי"ט וכו'. משא"כ זרע זה שבתוך המבחנה שאינו נכלל ברוב זה דרוב העוברין בני קיימא הם וכו'.

  16. Rabbi Mordechai Eliyahu (Techumin Volume 11)

    א. השמדת ביצות מופרות

    השאלה
    כמעט בכל מעבדה רפואית בארה"ב, העוסקת בהפרייה, נהוג לאסוף מספר ביציות בבת אחת, ןלערבב אותן במבחנה עם תאי זרע של האב. לאחר כמה ימים בודקים את הביציות שהופרו, ואז מחליטים אלו מהן להחזיר לרחם האם. שאלתי הן:
    • מהו המעמד ההלכתישל הביציות שהופרו בזמן שהן עדיין במבחנה?
    • האם יש להן דין עובר, שמחללין עליהן את השבת?
    • האם מותר לזרוק את הביציות שלא נבחרו להשתלה?
    • והאם יש נפקא מינה אם מדובר ביהודים או בגויים?
    התשובה
    כפי שציינת, הנכם מוציאים ביציות מרחם האשה, מפרים אותם על זרע הבעל, ואח"כ שותלים אותם שוב ברחם האשה. כל הביציות המופרות, האמורות להיות מושתלות ברחם האם-אין להשמידן, כיון שעתיד לצאת מהן עובר חי. אבל הביציות, שלא נבחרו להשתלה, מותר לזרקם, ואין בזה נפ"מ בין יהודים לגויים.
    לגבי חילול שבת-הדין היא שמותר לחלל שבת משום פיקוח נפש רק להצלת מי שכבר נולד, אך אין זה שייך לגבי עובר מסוג זה שהזכרת.
    וצריכים להזהר מאוד, שלא להפרות ביצית של אשה עם זרע שאינו של בעלה, או לערב בין הביציות או הזרע.

  17. Rabbi Zilberstein (Asiyah Volume 8)

    אותם ביציות הפגיעות למחלה, מותר שלא להשתילן ומותר אף להשמידן ואין בכך איסור, ואין לביציות מופרות אלו הנמצאות מחוץ לרחם דין "נפש," והמשמידן אינו בגדר "מאבד נפש," כי התורה אסרה לשפוך דם אדם הנמצא באדם, כמבואר בספר בראשית "שופך דם האדם באדם, דמו יישפך." הכוונה לחיי עובר הנמצא באדם, כלומר ברחם אמו, אבל לא בהיותו עדיין במבחנה.

    כמו כן אין רשות לחלל שבת כדי להציל ביציות של מבחנה כי אינן עדיין בגדר "נפש," ומותר לחלל שבת כדי להציל נפשו של מי שכבר נולד אבל לא כדי להציל נפשו של מי שעדיין לא נולד.

  18. Rabbi Moshe Dovid Tendler

    The Judeo-biblical tradition does not grant moral status to an embryo before forty days of gestation. Such an embryo has the same moral status as male and female gametes, and its destruction prior to implantation is of the same moral import as the "wasting of human seed." After forty days-the time of quickening recognized in common law-the implanted embryo is considered to have humanhood, and its destruction is considered an act of homicide. Thus, there are two prerequisites for the moral status of the embryo as a human being: implantation and forty days of gestational development. The proposition that humanhood begins at zygote formation, even in vitro, is without basis in biblical moral theology.
    -Quoted in Stem Cell Research and Therapy: A Judeo-Biblical Perspective, Ethical Issues in Human Stem Cell Research, Volume III: Religious Perspectives, September 1999, p. H-3.

  19. שמות פרק כ"א

    כב וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים: כג ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש: כד עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל כה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה:

  20. CLONING RESEARCH, JEWISH TRADITION & PUBLIC POLICY; A JOINT STATEMENT by the UNION of ORTHODOX JEWISH CONGREGATIONS of AMERICA and the RABBINICAL COUNCIL of AMERICA
  21. OU Letter to Congress - July, 2005