אלוקי העברים
העברי בתנ"ך
Rabbi Moshe Shulman
January 13, 2006
Summary
The term עברי, Ivri, is generally translated "Hebrew" and is used synonymously with "Bnai Yisrael," a descendent of Israel. But Hebrew is just a transliteration, not a translation, and the phrase is only used in certain places in Tanach. Understanding what the word means leads us to a very important theological lesson in today's parasha, Shemot.
The phrase is first used to refer to Abraham, as Avram HaIvri, but only once, in the pasuk that tells us Abraham's allies in the war to save Lot. Rashi explains that Ivri means "one from the other side of the river," a foreigner, presumably explaining why Abraham needs allies.
The phrase is used to describe Jews (descendents of Abraham) in a few places in Tanach, and Rashbam and Ibn Ezra explain that it is simply a name. But that is hard to reconcile with the text. It is used as a derogatory phrase about Joseph (by Potiphar's wife and the butler) and about the Israelite army by the Philistines. When Joseph's brothers come to Egypt, the pasuk explains that the Egyptians never ate with the "Ivrim," for it was an abomination to them. If "Ivrim" refered to the children of Israel, how could the Egyptian have an existing custom not to eat with them? They had never been there before!
After the exodus from Egypt, the term is only used in Chumash (and in Jeremiah) as part of the legal term "Eved Ivri," a Jewish slave, and never refers to the Jewish people as a whole. The only later time in Tanach that the term refers to the people is when Jonah is asked "who is your people and who is your god?" and he answers "I am an Ivri and I fear the G-d of heaven who made the sea and the land."
In parashat Shemot, Pharaoh intially described the Jews as "Am, Bnai Yisrael"—"the nation, the children of Israel," but after they are enslaved they are referred to only as "Ivrim." The common factor in all these uses is that "Ivri" refers to the Jews as outsiders, people without a state and without status.
This points to a broader use of the term "Ivri." The term (transliterated as "Hapiru" or "Habiru") is used throughout the early Middle East to refer to an element of society with inferior status, especially those with no rights and dependent on local lords.
Our parasha, then, makes a revolutionary theological statement. Hashem initially commands Moses to go to Pharaoh and tell him, "The G-d of the Hebrews called to us." But Moses in his initial speech says, "So says Hashem, the G-d of Israel, let my people go!" and Pharaoh responds "I don't know Hashem and I will not let Israel go." Moses then responds, "The G-d of the Ivrim called us..." Why does he change the name of the people? If Pharaoh won't listen to the G-d of Israel, why should he listen to the G-d of the Ivrim? And in fact, Moses never again refers to the G-d of Israel, only using the term Ivrim.
In the ancient world, each nation had its own god or gods, and the strength of the nation was a sign of the strength of its god. To be enslaved was proof that your god was powerless or did not exist. What Hashem initially commanded Moses, and what he emphasized after his first encounter with Pharaoh, was that Hashem is not the G-d just of the Jews, but the G-d of the entire world, especially of the downtrodden, the "Ivrim." All people have a right to justice, whatever their status in society. This was the revolution that began with the call of Hashem to "let my people go."
Summarized from memory by Danny Wachsstock. All errors are mine.
Sources
-
בראשית יד:יג
ויבא הפליט ויגד לאברם העברי; והוא שכן באלני ממרא האמרי, אחי אשכל ואחי ענר, והם בעלי ברית אברם.
-
בראשית לט:יד-יז
ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר, ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו: בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול. ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה. ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו. ותדבר אליו כדברים האלה לאמר: בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי.
-
בראשית מ:טו
כי גנב גנבתי מארץ העברים; וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור.
-
בראשית מא:יב
ושם אתנו נער עברי, עבד לשר הטבחים, ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו; איש כחלמו פתר.
-
בראשית מג:לב
וישימו לו לבדו, ולהם לבדם; ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים.
-
שמות א:ח-ט
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו.
-
שמות א:טו-יט
ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה. ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים; אם בן הוא והמתן אתו, ואם בת הוא וחיה. ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים; ותחיין את הילדים. ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים. ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית; כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו.
-
שמות ב:ו-ז
ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה; ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה. ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד.
-
שמות ב:יא-יג
ויהי בימים ההם, ויגדל משה ויצא אל אחיו, וירא בסבלתם; וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש; ויך את המצרי ויטמנהו בחול. ויצא ביום השני, והנה שני אנשים עברים נצים; ויאמר לרשע למה תכה רעך.
-
שמות ג:יח
ושמעו לקלך; ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלקי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלקינו.
-
שמות ה:א
ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה: כה אמר ה', אלקי ישראל, שלח את עמי ויחגו לי במדבר.
-
שמות ה:ג
ויאמרו אלקי העברים נקרא עלינו: נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלקינו פן יפגענו בדבר או בחרב.
-
שמות ז:טז
ואמרת אליו, ה' אלקי העברים שלחני אליך לאמר, שלח את עמי, ויעבדני במדבר; והנה לא שמעת עד כה.
-
שמות ט:א
ויאמר ה' אל משה, בא אל פרעה; ודברת אליו כה אמר ה' אלקי העברים, שלח את עמי ויעבדני.
-
שמות ט:יג
ויאמר ה' אל משה, השכם בבקר והתיצב לפני פרעה; ואמרת אליו, כה אמר ה' אלקי העברים, שלח את עמי ויעבדני.
-
שמות י:ג
ויבא משה ואהרן אל פרעה, ויאמרו אליו כה אמר ה' אלקי העברים, עד מתי מאנת לענת מפני; שלח עמי, ויעבדני.ק
-
שמות כא:ב
כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבד; ובשבעת יצא לחפשי חנם.
-
דברים טו:יב
כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים; ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך.
-
שמואל א ד:ו-ט
וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים; וידעו כי ארון ה' בא אל המחנה. ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלקים אל המחנה; ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם. אוי לנו מי יצילנו מיד האלקים האדירים האלה; אלה הם האלקים המכים את מצרים בכל מכה במדבר. התחזקו והיו לאנשים, פלשתים, פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם; והייתם לאנשים ונלחמתם.
-
שמואל א יג:ג
ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים; ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים.
-
שמואל א יג:ז
ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד; ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו.
-
שמואל א יג:יט
וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל; כי אמרו פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית.
-
שמואל א יד:יא
ויגלו שניהם אל מצב פלשתים; ויאמרו פלשתים, הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם.
-
שמואל א יד:כא
והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום, אשר עלו עמם במחנה סביב; וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן.
-
שמואל א כט:ג
ויאמרו שרי פלשתים, מה העברים האלה; ויאמר אכיש אל שרי פלשתים, הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים, ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה.
-
ירמיהו לד:ט-יד
לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים; לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש. וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית, לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים, לבלתי עבד בם עוד; וישמעו וישלחו. וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים; ויכבשום לעבדים ולשפחות. ויהי דבר ה' אל ירמיהו מאת ה' לאמר. כה אמר ה' אלקי ישראל: אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר. מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך; ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם.
-
יונה א:ט
ויאמר אליהם, עברי אנכי; ואת ה' אלקי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה.
-
רש"י בראשית יד:יג
העברי: שבא מעבר הנהר.
-
רשב"ם שמות ה:ג
ויאמרו אלקי העברים וגו': כלומר עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה, וזהו אלקי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו וגו' פן יפגענו וגו'.
-
אבן עזרא, פרוש הארוך, שמות ה:ג
ויאמרו זה השם הוא אלקי העברים שהיו יודעים והוא אברהם הנקרא עברי, ויצחק בנו, ויעקב ובניו כאשר אפרש בפסוק כי תקנה עבד עברי (שמות א:ב).
-
Habiru
By Moshe Greenberg, from Encyclopaedia Judaica. Eds. Michael Berenbaum and Fred Skolnik. Vol. 8. 2nd ed. Detroit: Macmillan Reference USA, 2007. p180-181.
...an element of society in the Fertile Crescent during the greater part of the second millennium B.C.E...[Documents mention] contracts entered into between individual Habiru men and women and wealthy citizens in which the relationship partakes of the character of both slavery and adoption... Hittite cult documents place the Habiru at the head of a list of subject and enslaved peoples or classes. From the 15th to the 12th centuries the pr.w appear in Egyptian documents as captives from Palestine-Syria, and as slaves of the state.
Along with their appearance as dependents and proteges in lands of stable government, independent groups of Habiru appear in times of disintegrating rule and lack of central control.
[...]
All those called Habiru shared a common inferior status. Almost all were fugitives from their original societies, and, as strangers without rights, they made themselves dependent on lords. For a few it is specifically noted that they were fugitives from authority or from personal calamities, or ordinary scoundrels (cf. similar bands in Israel during the biblical period: Judg. 9:4, 26ff.; 11:3; and especially David's band, I Sam. 22:2).
[...]
One cannot simply equate Habiru with the "Hebrews" because it is clear that the Habiru are always a social element, while "Hebrew" is at least sometimes equivalent to the ethnicon "Israel" (Gen. 40:15; 43:32; Ex. 1:18; 2:11; 3:18; 5:3) if not always (I Sam. 14:21; Na'aman 1986). Abraham was called .ivri (Gen. 14:13) because he is a descendant of Eber (Gen. 10:25). Yet as a leader of an armed band able to form local alliances he fits certain social structural identifications with the Habiru; other parts of the Israelites also could fulfill, for a short time, this traditional identification based on this structure (cf. Campbell, in bibl., 14). It is possible that a reminiscence of the negative connotation of Habiru survives in the designation eved ivri (Ex. 21:2) or in the ivrim mentioned in connection with Saul in I Samuel 13-14...