The Critique of Pure Treason: Understanding the Sin of Understanding

Rabbi Jeremy Kagan

November 18, 2006

  1. בראשית ב:טז-יז

    ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר: מכל עץ הגן אכל תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות.

  2. בראשית ג:ד-ו

    ויאמר הנחש אל האשה: לא מות תמתון. כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם, והייתם כאלהים ידעי טוב ורע. ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל, ותתן גם לאישה עמה ויאכל.

  3. רש"י שם

    והייתם כאלוהים: יוצרי עולמות.

  4. סנהדרין ע:ב

    עץ שאכל ממנו אדם הראשון...רבי יהודה אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרא אביו ואמו עד שיאכל טעם דגן.

  5. בראשית א:יא-יב

    ויאמר אלוקים: תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ, ויהי כן. ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו, וירא אלוקים כי טוב.

  6. רש"י שם

    ותוצא הארץ עץ עושה פרי: ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.

  7. גור אריה שם

    והיא לא עשתה כן וכו': אין הפירוש שהאדמה עברה במזיד על ציווי הקב"ה, שאין יצר הרע בה שתהא עוברת על ציווי הקב"ה, אבל כי הארץ הזאת שנוי יש לה, שהיא בלבד נחשבת מן התחתונים, כי "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו, טז), יורה בזה כי שינוי יש בין הארץ ובין השמים, כי השמים הם מן העליונים, והארץ מן התחתונים, ובעבור חסרונה היא מחסרת מן השלימות תמיד. וזהו שאמר (ר' קהלת ז, כ) "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", פירוש כי אי אפשר להיות האדם צדיק "בארץ", אשר יעשה תמיד הטוב והשלימות "בארץ" שהיא מוכנת תמיד אל החסרון, בעבור חסרון שלה. לכך כאשר גזר מאמר הקדוש "עץ פרי עושה פרי", בעבור חסרונה לא היתה ממלאת רצון בוראה והיתה מחסרת מן השלימות. וכאשר חטא האדם (להלן ג, ו), בא לו פחיתת חטאו אשר חטא גם כן מזה, לפי שהוא נברא מן האדמה (להלן ב, ז) אשר יש בה מן חסרון, ולפיכך נמצא חסר גם כן, שלא היה מקיים מצוות בוראו על השלימות.

    ודוקא חטא זה עשתה האדמה, שלא היתה ראויה שתוציא הארץ שיהיה טעם העץ כמו פרי, וזה כי הארץ בעצמה היתה מקבלת השפעה מן העליונים, ואצל העליונים נחשבת הארץ כמו פרי המקבל מן העץ, ודבר זה מבואר מאוד בדברים עמוקים איך הארץ שהיא יסוד התחתון מקבלת מן אשר במעלה עליונה ממנה, לכך לא נתנה כח רק לפרי שהוא דוגמתה, אבל לא נתנה כח וטעם לדבר שהוא גדול במעלה יותר מן הארץ, לתת כח לו כפי צרכו אחר שהוא גדול ממנה, ולפיכך הארץ לא היתה מוציאה "עץ פרי" שיהיה טעם העץ כטעם הפרי, והיתה מוציאה פרי שיש בו טעם, ולא העץ. ודברים אלו ראוי להבינם, כי הם דברי חכמה מאד. ולפיכך הארץ עשתה הבדל בין הפרי ובין העץ. ואם לא הפרידה ביניהם, היה המקבל שהוא דבר חסר בטל אצל העיקר שהוא האילן, ועכשיו אין הפרי בטל, והמקבל בעצמו דבר חסר, וזהו חטא האדמה. וכאשר חטא אדם ולקח הפרי מן העץ, בשביל שהיה נחמד (להלן ג, ו), בעבור שנברא מן האדמה החסירה, והוא כמו פרי, נתאוה לפרי לחסרנו, לפרי דוקא הבדל, וכאשר לקח הפרי עשה מן המקבל החסר עיקר, שנמשך אחריו.

  8. ספר חדושי אגדות חלק שלישי עמוד קעב-מסכת סנהדרין

    ועץ הדעת נאמר בו שהיה בו ג' דברים אלו, כי טוב העץ למאכל זהו כנגד הגוף שהוא מבקש האכילה והשתיה, ונחמד להשכיל כנגד כח השכלי שהי' משלים השכל, וכי תאוה הוא לעינים כי התאוה לעינים מחזיק הנפש ונותן לו שמחה. ולפיכך היין שהוא משמח יש לו ג"כ מראה אודם כדכתיב אל תירא יין כי יתאדם. ומאן דאמר שהיה חטה מפני שהחטה טוב להשכיל וכמו שאמרו בהוריות (י"ג ב') ה' דברים יפים לתלמוד ואחד מה האוכל פת חטין כל שכן חטים עצמם, וכמו שאמרו שאין התינוק יודע לקרא אבא עד שיטעם טעם דגן. וסבר להך מ"ד כי חטאו של אדם הראשון בנחמד להשכיל ומפני כך נמשך אחר עץ הדעת, ומ"ד שהיה יין דבר ידוע כי היין המשמח אלקים ואנשים נחמד למראה, כדכתיב בקרא אל תרא יין כי יתאדם, ומהך קרא יליף רבי יהודא במס' בבא בתרא (צ"ז ב') שאין מקדשין רק על יין אדום, וסבר כי חטאו היה במה שאמר הכתוב וכי תאוה היא לעינים, והיה החטא בכח הנפשי שהיה מבקש השמחה. ומ"ד תאנה היתה סבר, כי החטא היה בכח גופני שמבקש התאוות. ואין דבר שיותר טוב למאכל כמו התאנים, ולכך נאכלים בקנוח סעודה והיה חטא אדם הראשון בטוב למאכל. ומחלוקת החכמים איזה מן הכחות האלו הם מוכנים לחטא, למ"ד חטה היתה כח השכלי היה אדם יותר רודף אחריו כי הוא החלק העליון והנבחר, ולפי מדריגתו האדם נמשך לזה ולכך בא אדם לידי חטא. ומ"ד שחטאו היה בכח נפשי כי כח הנפשי מפני שהוא גובר באדם ביותר והוא שהיה מביא אדם הראשון לידי חטא. ומ"ד כח הגופני שהוא תאוות הגוף שהאדם הוא בעל גוף ולכך יותר שולט באדם דבר זה. וכל אחד יש לו סברא רק שאין להאריך יותר וכבר הארכנו במקום אחר.

  9. ספר דרך ה'-חלק א פרק ג

    (א) כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו ית', והיא המוטלת בין השלמות והחסרונות, והיכלת בידו לקנות השלמות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אלו היה מכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלמות, לא היה נקרא באמת בעל שלמותו, כי איננו בעליו, כיון שהכרח מאחר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלמותו, ולא היתה הכונה העליונה מתקימת. על כן הכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטיתו שקולה לשני הצדדין ולא מכרחת לאחד מהם, ויהיה בו כח הבחירה לבחר בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו לקנות איזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב ויצר רע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצה. (ב) ואולם להיות הדבר הזה נשלם כראוי, גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מרכב משני הפכים, דהינו מנשמה שכלית וזכה, וגוף ארציי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו, דהינו הגוף לחמריות והנשמה לשכליות, ותמצא ביניהם מלחמה, באפן שאם תגבר הנשמה, תתעלה היא ותעלה הגוף עמה, ויהיה אותו האדם המשתלם בשלמות המעותד, ואם יניח האדם שינצח בו החמר, הנה ישפל הגוף ותשפל נשמתו עמו, ויהיה אותו האדם בלתי הגון לשלמות, ונדחה ממנו ח"ו, ולאדם הזה יכלת להשפיל חומרו לפני שכלו ונשמתו, ולקנות שלמותו כמו שזכרנו.

  10. בתי מדרשות חלק ב-לקוטי מדרשים מכתב יד-פרשת בראשית

    עץ פרי עושה פרי למינו: תניא ר' יוסא אומר אילן יש להקדוש ברוך הוא והוא מוגבל לארבע רוחות העולם ובו תלויים שנים עשר גבולי אלכסון ובכולם יש פקידים ונגידים מופקדים להנהיג העולם השפל וישראל שמם קדושים נטלו גוף האילן והאלכסונים הם לרוח מזרחית תשעה לרוח צפונית תשעה לרוח דרומית תשעה לרוח מערבית תשעה והם שלשים וששה ומשם פורחות הנשמות על אותו האילן דכתיב אני כברוש רענן ממני פריך נמצא (הושע יד ט) מלמד שהנשמות הם פרי מעשיו של הקדוש ברוך הוא וזה שנאמר במעשה בראשית עץ פרי עושה פרי למינו אלו הם הנשמות שהם פריו של הקדוש ברוך הוא.